על החופש לחיות באי ידיעה

 לכבוד חג החירות… כמה הרהורים מתוך מסורת היוגה , לגביי משמעות החופש.  

היוגה צמחה בהודו , מתוך תרבות דתית מאד ובה אלים, פולחנים, מקדשים וביצוע טקסים בכל יום, בדרך מדוקדקת ביותר .

תרבות המקדשת היררכיה של מעמדות ובראשם הכוהנים (הברהמינים) ,שעל פיהם יישק דבר.
היוגים הראשונים , בחרו לחיות מחוץ לחברה הדתית ומעבר למסגרות של מדינה או לאום, שלכאורה יודעות מה טוב לאזרחים…

לפי התפיסה היוגית ,החברה התפתחה באופן היוצר מבנים והתניות -

החיים שלנו כפרטים , הינם תוצר של כל אותן התניות עליהן גדלנו ואליהן השתעבדנו

החופש האמיתי הנו האפשרות לחיות מתוך שאלה : הטלת ספק בכל "עובדה" וחקירה עצמית.

מה שאנו מציבים כסימן שאלה  = חיים.   

מה שאנו מציבים כסימן קריאה = מוות.

העיקרון של החיים , מה שמנחה אותנו כסימני -דרך, הוא הריק ולא המלא, אי הידיעה ולא הידיעה.

הצורך לדעת ולהציב סימני קריאה, הוא שיוצר מבנים מחשבתיים וחברתיים המגבילים את האדם.

כיוון שהחיים הם מחזה בשידור חי ואין לנו זמן לכתוב טיוטות… ,

החופש עליו יבסס האדם את חייו, הוא האפשרות להתנסות מתמדת ,לחיות במודעות ובכנות לגביי מעשיו.

החופש לדעת שהחיים אינם בטוחים או יציבים, וללמוד לחיות עם השבירות שלהם.

במקום להבהל ולהאחז בידוע ובמוכר, להתגמש ולהנות מהשינויים ,שאינם תלויים בנו ! 

תרגול היוגה כפי שהוא מוכר לנו , דרך האסנות=התנוחות, והפראניאמה=הנשימה המודעת,

מאפשרים נגישות לאותן אפשרויות שלא הכרנו קודם.

תשומת הלב למה שמתרחש בגוף, יוצרת סדר ומשחררת מאי סדר.

ככל שאדם מכיר את עצמו ומתקרב לעצמו, הוא משתחרר מההשוואה לאחר.לסיכום – חופש אינו רק "לעשות מה שבא לי", בלי גבולות , אלא הבנה עמוקה , כי חוסר היציבות הנו הנחת יסוד בחיינו – רק מתוך השלמה איתו, תצמח יציבות אמיתית.

הנקודות המועלות בסיכום זה , הן מעט מתוך החוויה שעברתי במשך כמה שנים אצל מורי היקר ליוגה , שמעון בן אבי.

ואצטט מדבריו :

"קחו אותן כרשימה פתוחה, כהערות להתייחסות.

יש להוסיף משלכם, מהבנותיכם. שנו והגדירו מחדש – 'הפכו כל אבן'. "

וכך עשיתי…וגם אתם מוזמנים להוסיף מהתובנות שלכם.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה מאמרים.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>